פסיכולוגיה למי שאתולכל מה שיש בך
זהות בתנועה
מבחוץ הכול נראה טוב. אז למה את מרגישה שאיבדת את עצמך?
בואי נמצא מחדש חלק אחד ממך, כאן.
בכמה דקות תזהי מה בדיוק אבד, ותצאי עם עוגן אחד קטן להתחיל ממנו השבוע.
מה הפסיק להיות קל, ומה זה עשה בפנים?
הסבל נולד מהפער בין מה שרצית או ציפית להרגיש, לבין מה שבאמת עולה בך. רצית להיות אסירת תודה, ועולה בדידות. על מה שעולה אין לך שליטה. על מה שאת עושה איתו, יש.
איזה תחום מחזיק כרגע את רוב תחושת האובדן? בחרי אחד.
ומה מזה נפגע בפנים? מה שאיבדת החזיק בך גם תחושה של מי שאת. (אפשר כמה)
הסיפור שהמוח בונה
המוח לוקח אובדן אמיתי ובונה ממנו סיפור שלם על מי שאת ועל העתיד. איזה סיפור חוזר אצלך?
החוט שלך, ועוגן קטן סביבו
המקומות והתפקידים השתנו, אבל יש בך חוט אחד שממשיך לעבור דרך כולם. איזה חלק בך היה שם עוד לפני המעבר?
עכשיו נבנה עוגן קטן סביבו. לא עוד משימה, נקודת חזרה שדרכה החלק הזה בך פוגש את החיים השבוע. תראי איך הוא נבנה.
העוגן שלך נבנה
מה שבחרת עד עכשיו יופיע כאן.
העוגן שלך
זה המקום הראשון בחיים החדשים שלא רק קרה לך. את בחרת בו. שמרי אותו, וחזרי אליו השבוע.
העוגן אינו פעולה שאמורה לשנות את החיים. הוא נקודת חזרה. מקום אחד שאליו את יכולה לחזור ולומר: כאן אני פוגשת שוב חלק ממני.
רוצה צ׳קליסט קטן לקחת איתך? (דברים לסמן ולחזור אליהם)
מקום אחד קטן ששייך לי. מכאן מתחילים.