פנטזיית הרילוקיישן

"איזה מדהים את/ה חי/ה ב.... וואי איזה כיף! ניו יורק/ לוס אנג'לס/ לונדון..."

מוכר? כמה פעמים סיפרתם היכן אתם גרים והתגובות היו מתלהבות, נדהמות, "מלאות קנאה"?

למתבונן מבחוץ החיים בחו"ל נראים כפנטזיה ורודה בה מטיילים בערים מדהימות בעולם, עושים שופינג ויושבים בבתי קפה ציוריים.

והמציאות? עבור מי שמחליט לקחת את ההחלטה לעשות רילוקיישן החיים אינם זוהרים וורודים כפי שאולי נדמה מבחוץ, ישנם אתגרים רבים וכאלה שלא בהכרח נלקחו בחשבון בעת ההחלטה לעבור.

אחד הדברים העיקריים שהרגשתי ממש ברגע הנחיתה היה הבדידות... הפער, בין חגיגות הפרידה בארץ לנחיתה השקטה בעיר המרוחקת, רק הגביר את תחושת הלבד. באותו הזמן לא הבנתי זאת אך מה שעברתי באותם ימים ואפילו השבועות שאחרי הנחיתה נקרא בשפה המקצועית- 'עצבות שלאחר מעבר/ דכדוך רילוקיישן'.

דכדוך זה מתאפיין בתסמינים (כגון איבוד עניין, שינויים בהרגלי אכילה, עייפות ועוד) הדומים מאוד לדיכאון אך בעיקר ישנה תחושת עצבות שקשה להסביר. בניגוד לדיכאון הקליני הסימפטומים של 'דכדוך הרילוקיישן' חולפים עם הזמן, שכן ככל שהימים עוברים מתארגנים, מתרגלים ויוצרים שגרה מקומית חדשה.

ועם זאת התחושה הזו חוזרת מדי פעם, הרי כל שבוע מגיע שישי או עוד אירוע משפחתי שמפספסים או שסתם עובר לו עוד יום לא טוב ובסיומו חוזרים הביתה לבד. גם מי שעשה את המעבר עם משפחה, בן/בת זוג חש את הבדידות, המרחק מהחברים, מהמשפחה או סתם מעצם תחושת הזרות.

הדיסוננס גדול, לצד חלום גדול והגשמה יש מחיר.

מחקר שנעשה בגרמניה הראה כי עצם המעבר מביא ל"סערה מושלמת של אומללות", שכן בסביבה החדשה אין חברים קרובים ואנחנו עלולים לחוש מרוקנים ומתוחים מדי מכדי להשקיע בקשרים חדשים מחוץ לאזור הנוחות. המלכוד שוכן בכך שככל שנחוש לא טוב כך נשקיע פחות מאמץ בפעילויות שיש להן פוטנציאל לגרום להנאה.

אז איך מתמודדים?

1. חשוב לזכור כי אחרי ההיי וההתרגשות של המעבר יש נחיתה (תרתי משמע) והיא לעיתים נמוכה וקשה אך היא טבעית והיא חלק בלתי נפרד מהשינוי.

2. חשוב לצאת מהבית, הפיתוי הוא להישאר בבית מול המחשב או מול הטלוויזיה, אך מחקרים מראים כי הליכה מעלה רוגע והיא יכולה לאפשר לך להכיר את הסביבה החדשה ואולי אפילו לגלות בית קפה או מסעדה טובים.

3. המשיכו לעשות את הדברים שהביאו להנאה גם לפני המעבר (אמנות, ספורט..).

4. אל תישארו לבד בחוויה- מבחוץ הסביבה מדמיינת אתכם בארץ החלומות, שתפו ודברו גם את הקושי עם האנשים הקרובים אליכם, היום בעידן הטכנולוגיה אפשר וחשוב לשמור על קשרים מהארץ, היעזרו בסביבתכם גם כשהיא מרגישה רחוקה.

אם העצב מתיש או מתמשך זמן רב מכפי שצריך לדעתך, חשוב לפנות לאיש מקצוע.

הכי חשוב לזכור כי יש לפעול לאט לאט על מנת להפוך את החיים במקום החדש למהנה כמו שהיו במקום הישן. זה יקרה. בסופו של דבר.

"בדידות היא בסדר, אבל אתה צריך מישהו כדי להגיד לו כי הבדידות בסדר" (אונורה דה בלזק)

(עדי בליי, פסיכולוגית, מטפלת אונליין סביב תהליכי רילוקיישן ומעברים, כמו כן מקבלת בקליניקה בתל אביב)

https://www.adiblay.com/