ערוצי תקשורת

לפני כמה ימים ישבתי בבית קפה לעבוד. בעודי ממתינה להזמנה שלי הסתכלתי מסביבי. מצד אחד זוג שחיכה לאוכל, כשהמלצר הגיע עם ההזמנה הבחור החל לצלם מלא תמונות של המנה, לקח כמה דקות עד שהתחיל לאכול.

בצד השני של בית הקפה משפחה עם שני ילדים מתבגרים, כל אחד מבני המשפחה שקוע עמוק בנייד.

חשבתי לעצמי – למה הם לא מתקשרים?

מצד שני, והנה האירוניה שבדבר, כל אחד מהם כן מתקשר, פשוט עם העולם שבחוץ.

התמונה הזו של אנשים שנפגשים יחד ועם זאת נראים לבדם גרמה לי לחשוב.

במהלך 6 השנים בהם גרתי בחו"ל, המדיה החברתית התפתחה בקצב משוגע, ההתפתחות הזו אפשרה לי לשמור על קשר מאוד קרוב עם אהוביי שהיו רחוקים ממני פיזית, דבר שלא התאפשר לפני 20 שנה.

התחלתי לתהות על תקשורת ומה המחיר שאנחנו משלמים על התקדמותה.

אם כן, תקשורת בבסיסה היא העברת מסרים. גם בעולם של פייסבוק ואינסטגרם- מסרים עוברים, אז מדוע הדיון תמיד חוזר להאם אנחנו יודעים לתקשר בעולם כזה?

תקשורת והעברת מסרים הינה עניין כל כך בסיסי שהוא מתקיים גם אצל בע"ח. אך כבני אדם שונים לא מעט שכן אנו יצורים חברתיים, אנחנו פורחים ומשגשגים דרך תקשורת ויצירת קשרים משמעותיים. המוח שלנו מחווט לחיפוש וחיזוק קשרים עם "בני השבט שלנו".

המדיה החברתית שינתה את הדרך בה אנחנו מתקשרים מקצה לקצה.

היום, לשוחח עם מישהו, ללא כל קשר למיקומו הפיזי, נמצא במרחק קליק/מגע קצר.

אך האם ההשפעות הן רק חיוביות? מה המחירים של צמצום המרחק הפיזי?

בעיקרון אנו מתקשרים במגוון של ערוצים- דרך המראה שלנו, טון הקול, שפת גוף בלתי מילולית ובחירת המילים שלנו. לעומת זאת, במדיה החברתית ערוץ התקשורת העיקרי הוא הודעות כתובות ותמונות סטטיות- כשמתארים זאת כך, פתאום זה נשמע כמו דרך עקרה וחסרה לעומת מגוון האותות וההודעות המורכבות המתרחשות בשיחה פנים אל פנים.

מחקרים מראים כי ככל שאנחנו הופכים מושקעים יותר במדיה החברתית, כישורי התקשורת הבינאישיים שלנו סובלים.

ההשפעות ניכרות ב-

1. תגובותינו- אנו מגיבים לרגשות ורמזים חברתיים או לא מילוליים. המדיה החברתית מחקה בעצם את ההיבט הזה- הלא מילולי.

2. זה נורמלי לא להיפגש- בעקבות השימוש היעיל והנגיש של תקשורת במדיה החברתית, הצטמצמה האינטראקציה פנים מול פנים.

3. ביטחון והערכה עצמית נפגעו – הציפיות הבלתי אפשריות מהמדיות מביאות אנשים לתחושות ורגשות שליליים המשפיעים בתורם על התקשורת שלהם עם סביבתם שכן ישנה תחושה ש"אני לא שייך, לא מתאים".

אז מה איבדנו בדרך?

1. הקשבה לסביבה שלנו- המדיה החברתית נוגעת אלינו ולהצלחות, ההישגים והחוויות שלנו.

2. שני צדדים למטבע- יותר נדיר לראות פוסטים או תמונות של אירועים שליליים או טעויות שנעשו. אנו יכולים להראות מה שאנחנו בוחרים, את מה שגורם לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו.

3. קשר עין- עבור רבים, יצירת קשר כזה הפכה להיות עניין מאתגר.

4. קיצורים- ניתן לסכם משפטים שלמים היום באימוג'י או שניים, אך חשבו על מה שנאבד בקיצור.

אז מה המחיר?

למי מאיתנו לא קרה שהודעה התפרשה או פורשה לא נכון?

דמיינו הודעה שקראתם שפגעה בכם נורא, פוסט שנכתב שנגע בנקודה רגישה ומכאיבה. התקשורת הופכת חד צדדית, אנחנו קוראים ונשארים לפרשנותנו.

בעקבות ערוץ התקשורת המצומצם איתו נותרנו, נראה כי אין אפשרות להבין עד הסוף את המשמעות והכוונה של הנאמר לנו. הפרשנות בתורה יכולה להוביל למגוון רגשות שליליים כמו- עצב, עלבון, כעס ועוד. רגשות אלו נשארים איתנו ומשפיעים על מצב רוחנו והאופן בו אנו מעריכים את עצמנו.

וזו אחת הבעיות הגדולות ביותר בעידן המדיה החברתית – השפעתה על הערכה עצמית.

היכולת לבחור מה להעלות ומה להראות מביא אנשים להראות דברים מדהימים ומושלמים כמו חופשות במלדיביים או חיוכים עם הילדים- רבים מאיתנו נותרים עם רגשות לא נעימים כמו קנאה, חוסר סיפוק מהחיים, חוסר בטחון ועוד.

זה הפך עבורנו כמעט בלתי אפשרי לקבוע מה אמיתי ומה לא.

זכרו כי החיים אונליין נראים ומרגישים טוב יותר מהחיים האמיתיים, זה לא דבר רע- החיים האמיתיים אמנם אינם פשוטים ומלאים ברגעים מאתגרים אך הם גם מלאים ברגשות, אהבה, מהות ותכלית.

נסו כבר היום לצלצל לחבר או בן משפחה במקום לכתוב הודעה, קפצו לביקור במקום לכתוב להם. נסו לקיים שיחת וידאו במקום לכתוב אימייל.

בשבוע הבא- אני אדבר על הדרך בה התקשורת בעידן החדש משפיעה על חיי המשפחה והזוגיות וכיצב אפשר לשפר את כישורי התקשורת שלנו.

"The most important thing in communication is hearing what isn't said" (Peter Drucker)