איך נרגיש אחרי המבול?

במהלך שיחה שקיימתי השבוע עם חברה, היא ציינה את ההשלכות של הקורונה והדגישה את המצב הכלכלי. ואני, כמי שמגיעה מעולם בריאות הנפש, אמרתי "השאלה מה יהיה איתנו רגשית ומנטלית". היא מיד התנגדה ואמרה "כל בעיה שתעלה אצל אנשים, כנראה הייתה שם קודם אני למשל לא מרגישה את זה".

חשבתי לעצמי, האם באמת יתכן שנעבור את זה ללא השלכות מנטליות? זה הרי לא עניין של טוב או רע, אבל אין ספק שכולנו נושפע והרבה מעבר להשלכות הכלכליות, התעסוקתיות והלוגיסטיות.

ההשלכות הפסיכולוגיות העתידיות של משבר הקורונה עדיין לא ידועות. אך בהתבסס על דיווחים של מומחי מגפות, ניתן לחזות כי תהינה השפעות עמוקות על כולנו. מחקרים פסיכולוגיים מתחום המגפות מראים כי לאחר אירוע כזה, ישנה עלייה משמעותית במצוקה הפסיכולוגית המדווחת ע"י האוכלוסייה.

רבים, גם אם לא נדבקו, יפתחו תסמינים שונים כמו למשל חרדה או דכאון. הבידוד לבדו נמצא כגורם המעורר מגוון של תחושות, במחקר אחד שנעשה על מגפת הMERS (מחלה נשימתית), משתתפים הציגו, בחודשים שלאחר הבידוד, תסמינים פסיכולוגיים של כעס וחרדה.

היבט פסיכולוגי נוסף הינו מערכות היחסים שלנו, אנו יצורים המתפתחים וגדלים בתוך מערכות יחסים. מצד אחד זהו יתרון שהמגיפה לראשונה מתנהלת בעולם הדיגיטלי, ישנה יכולת לשמור על הקשרים החברתיים ההכרחיים לנפשנו, במיוחד כעת.

מן הצד השני עולה שאלה איך יראו הקשרים שלנו ביום שאחרי? המומחים טוענים כי ייתכן, גם כשהנגיף לא יהיה חלק מחיינו, הדאגה להיגיינה לצד החשש מחיידקים יגברו ויתכן שרבים יעדיפו להמשיך בבידוד חברתי אליו כבר התרגלו.

ועם זאת, יש סיבה לאופטימיות. נמצא כי בעת מגיפות ישנן גם הרבה השלכות פסיכולוגיות חיוביות. שגרת החיים הרגילה יכולה להיות מלחיצה ואנשים רבים מוצאים הנאה מהשקט שהגיע בהפתעה. יש מי שמוצא מקום לחוויות חדשות, הגשמת חלומות ישנים, זמן איכות ייחודי להכיר אחרת את המשפחה הקרובה, או סתם למנוחה. רבים מוצאים זמן להתנדבות ובכלל המשבר כולו יכול לתת משמעות מחודשת לחיים. ישנה יציאה לרגע מהמרוץ.

חשוב להגיד, גם בימים רגילים זה לא פשוט לשים זרקור על נפשנו, וכעת? כשאנו נאלצים לחשוב על המציאות התעסוקתית, כלכלית, בריאותית או אפילו איך להעסיק את הילדים, נראה כי קשה לנו אפילו יותר.

הבריאות הנפשית תופסת את המושב האחורי ומפנה את המקום לדאגות קיומיות, וזה הגיוני, בלי לשים לב נכנסנו למוד הישרדותי.

בימים בהם מדברים על 'אסטרטגיית יציאה' ומתעוררות בנו תחושות תקווה ואופטימיות שחיינו יחזרו למסלולם, עלינו לשאול את עצמנו איך נצא מהמשבר רגשית ומנטלית?

רצוי היה שלצד אסטרטגיות היציאה של מדינת ישראל היו דואגים לנפשנו. אך במדינה בה עוד לפני המשבר התורים לטיפול פסיכולוגי היו בלתי אפשריים, קשה להאמין שתורם הכפפה.

אני מציעה שנתחיל, לחשוב על "אסטרטגיות יציאה אישיות" לנפשנו. כאלו שיאפשרו התמודדות עם הקשיים שיתכנו לצד שימור היתרונות הפסיכולוגיים שרבים חווים.

נסו לשים לב ולדבר על שינויים במצב הרוח או התחושה, החיוביים לצד השליליים. חוקרים מצאו כי כשישנו עיכוב בזיהוי תחושות חרדה, ישנה החמרה במצב. חשוב להבין מה קורה לנו כשקורים ולא לדחות ולהתעלם, נסו לזהות ולתת שם לתחושה.

אסטרטגיות אלו יעזרו לנו לפתח ולחזק את החוסן המנטלי ואת דרכי ההתאוששות שלנו ממצבים מאתגרים.

אלו יוכלו לעזור לנו לחזור לשגרה להתמודד עם המצוקה הרגשית שיתכן ותפתיע או פשוט להנות ממה שהרווחנו.

עדי בליי, פסיכולוגית (מתמחה בטיפול מרחוק)

מקורות-

1 Steven Taylor (Apr 2020). For the generation shaped by coronavirus, life may never fully return to ‘normal’ (https://www.theguardian.com/commentisfree/2020/apr/07/life-never-return-normal-coronavirus-shape-generation)

2 Hyunsuk et al.(2016). mental health status of people isolated due to middle east respiratory syndrome (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5177805/)

3. Gale SD, Berrett AN, Erickson LD, et al. Association between virus exposure and depression in US adults. Psychiatry Res. 2018;261:73-79.

4. Mason BW, Lyons RA. Acute psychological effects of suspected bioterrorism. J Epidemiol Comm Health. 2003;57:353-354.

5. Wedekind D, Engel K, Bandelow B. (2007 Mar). Early detection of anxiety disorders. MMW Fortschr Med. 29;149(13):32-5.