עוגן ומצפן
קודם לחזור לקרקע, ואז לדעת לאן
הפנייה בכלי
במה להתמקד
שלב ראשון
לשים לב
שלב שני
לחזור לגוף
שלב שלישי
מה שסביב
סיום
העוגן שלי
העוגן שלי
לפני ואחרי
מה שכתבת נשאר כאן, ואפשר לחזור לזה אחר כך.
המצפן
מה חשוב לי
מהערך לפעולה
רוצה להעמיק? שני משפטים
סיום
העוגן והמצפן שלי
מה שכתבת נשאר כאן, ואפשר לחזור לזה אחר כך.
עכשיו
מי סוער עכשיו?
שאלה אחת, ואז ישר לעניין
עכשיו
מה קורה עכשיו?
עכשיו
מישהו עלול להיפגע עכשיו?
הוא, את, אח או אחות, או משהו שיישבר וייגמר ברע.
עכשיו
קודם גבול. קצר.
להגיד פעם אחת
עכשיו
קודם לתת שם למה שקורה בו
משפט אחד, לאט, ואז שקט. לא הסבר, לא שאלה.
עכשיו
עכשיו רק להישאר
זה החלק שלך. הנשימה הזאת היא בשבילך, לא בשבילו.
מה לא לעשות עכשיו
- לא להסביר למה אסור. המוח שלו לא זמין להסברים עכשיו.
- לא לשאול "למה אתה בוכה". אין לו תשובה.
- לא להציע פרסים כדי שזה ייפסק מהר.
- לא לעזוב את החדר בכעס. אפשר להתרחק חצי מטר ולהישאר.
- לוודא שהוא בטוח, ולצאת לשלושים שניות לחדר השני.
- מים קרים על פרקי הידיים. זה עובד מהר יותר ממחשבות.
- אם צעקת, יש תיקון. זה לא סוף הסיפור.
כשזה נגמר
- קודם קרבה, אחר כך מילים. חיבוק לפני שיחה.
- לא לעשות דיברוף ארוך. משפט אחד מספיק.
- "היה לך קשה. אני הייתי כאן." זה הכול.
- את השיחה על ההתנהגות אפשר לעשות מאוחר יותר, כשהוא רגוע.
אחרי
מתחת לפני המים
אחרי
מה קרה שם
אחרי
מה משך אותי
בגוף
ברגש
והדחף שהופיע
אחרי
הקול שמגביל
אחרי
אחרי
מה שחוזר על עצמו
לא כדי לתפוס את עצמך, כדי לדעת איפה להתערב
ארכיון